תאריך פרסום: 20:08:51 15/11/2015
מוניות הן חלק חשוב מענף התחבורה הציבורית בישראל. נסיעה במונית מאפשרת לכל אדם החפץ בכך להגיע בקלות ממקום למקום, בכל שעה משעות היממה, בימי חול, בשבתות ובחגים. לכל נהג מונית חשוב לשלוט בנושא החשוב של אופן קביעת תעריפי הנסיעה ועל כך נדון בשורות הבאות.
פי פסקי דין של בתי המשפט בישראל נמצא שנהגים שלא ינהגו כחוק ויגבו תעריפים מופרזים עשויים להיות מחויבים בקנסות גבוהים וחבל. שירות אדיב וגביית תעריפים על פי החוק מבטיחים פרנסה טובה והוגנת לנהג המונית וחווית שירות חיובית לנוסע וללקוח.
מחירי הנסיעה במונית נקבעים בישראל בהתאם לחוק ועל פי צו פיקוח העוסק בנסיעה במונית. על פי הצו, שמעדכן את המחירים מעת לעת, קיים שני תעריפים בסיסיים שעל פיהם יש לגבות את מחיר הנסיעה מהנוסע:· תעריף יום – תעריף זה מקובל לנסיעות בשעות היום, החל משעה חמש ושלושים בבוקר וכלה בשעה תשע בערב. · תעריף לילה – החל משעה תשע בערב יגבה נהג המונית תעריף גבוה יותר, תעריף לילה (המכונה לעיתים גם "תעריף שתיים"). תעריף זה יקר יותר בעשרים וחמישה אחוזים מתעריף יום נכון לאותה עת. *יש לציין שבגין נסיעה בשבתות ובחגים יגבה הנהג תעריף לילה גם עבור בנסיעה בשעות היום.
חשוב לדעת שמלבד שני התעריפים שהוצגו לעיל מותר לנהג המונית לגבות מחיר נוסף בגין שירותים מיוחדים או מצבים מסוימים. בין היתר ניתן לגבות תוספת תשלום בגין:
· מטען מיוחד - כגון תיקי יד.
· מספר נוסעים – תוספת מחיר על יותר משני נוסעים.
· מונית ספישל – תוספת בגין הזמנת מונית בטלפון.
· נסיעה בכבישי אגרה כגון כביש 6, למשל.
· זמן המתנה ללקוח (עצירה לאחר תחילת הנסיעה).
בנוסף, ישנה תוספת בגין נסיעות משדות תעופה ונמלים וכן קיים מחיר מינימלי לכל נסיעה, גם הקצרה ביותר. יש לציין שנהג המונית מחויב להפעיל מונה לבקשת הלקוח גם אם קיים מחירון ידוע על פי מקום המוצא והיעד.